מיומות / שרירנים

מה זה מיומה ברחם?

מיומה, או בשמה הנוסף - שרירן ברחם, היא גידול שפיר בדופן הרחם.

המיומות מופיעות במגוון גדלים ויכולות אף להגיע למסות גדולות הדוחקות את הרחם והאיברים בסביבתו.

לא נדיר לראות מספר מיומות באותו הרחם.

קיימים שלושה סוגים עיקריים של מיומות כתלות במיקומם בדופן הרחם.

מהי שכיחות המיומות?

בין 20-40% מהנשים מעל גיל 35 סובלות מהתופעה!

 מהם הגורמים להופעת מיומות?

מיומה ברחם תסמינים:

הרופאים עדיין לא יודעים את הסיבות להופעתן אך מחקרים מעידים על קשר לגורמים הבאים:

• תורשה – עליה בשכיחות אם קרובת משפחה סובלת גם מהתופעה.
• הופעת מחזור בגיל צעיר.
• השמנה.
• תזונה עתירת שומן ומופחתת בירקות ופירות.
• חוסר בויטמין D.
• הורמונים, בייחוד אסטרוגן ופרוגסטרון, משפיעים על גודל המיומות וישנה עדות לעודף קולטנים להורמונים אלו בתאי המיומה. פקטורי גדילה נוספים משפיעים על גודלם (כגון ILGF ו-ECM).

 מהם התסמינים של המיומות?

• דימומים, לעיתים מאסיביים, בעיקר בעת הוסת.
• גורמות לאי פריון ב-2-10% מהמקרים.
• כאבים ולחץ באיזור האגן.
• בעיות במתן שתן כגון דחיפות ודליפה וכן זיהומים בדרכי השתן.
• עצירות.
• כאבי גב ורגליים.

איך מאבחנים מיומה ברחם?

לעיתים האבחנה היא מקרית בזמן בדיקת גניקולוג.

במידה ויש סימפטומים של מיומות ברחם, לעיתים יבקש הגניקולוג בדיקות נוספות:

• אולטראסאונד – בעזרת בדיקת סונר עם גלי קול מקבלים תמונה טובה של כל חלל הרחם ואפיון המיומות.
• MRI – זוהי בדיקה הנותנת תמונה מהימנה של גודל ומיקום המיומות ועוזרת בתכנון הטיפול.
• היסטרוסקופיה – בדיקה בהסתכלות ישירה על ידי טלסקופ קטן המוכנס לחלל הרחם.
• בדיקות נוספות, לדוגמא בדיקות דם – לשלילת אנמיה כתוצאה מהדימומים.

מהן האופציות הטיפוליות הנפוצות כיום?

במידה והמיומה קטנה וללא סימפטומים משמעותיים – האופציה הטובה ביותר היא להמתין ולעקוב.

במידה והסימפטומים קשים ויש להיפטר מהמיומות - לרוב המטופלות מוצעות אופציות כגון: ניתוח להסרת מיומה ברחם חלקית או בשלמותו. פעולות אלו טומנות בחובן סיכונים של הרדמה, החלמה ארוכה וחוסר יכולת עתידית להיכנס להריון. בנוסף, ב-10 עד 30 אחוז מהמקרים יש חזרה של המיומות בשנים העוקבות שלאחר הניתוח.

האם ישנן אופציות נוספות חוץ מכריתה כירורגית?

כן!

• טיפול תרופתי: מוצע לנשים הסובלות מדימומים קשים. תחליפים הורמונליים והתקנים תוך רחמיים נועדו להפחית את הדימומים. אלו לא יעלימו את המיומות באופן מלא.
• ניתוח באמצעות US תחת הכוונת MRI – גלי הסונר מכוונים לגידול ומחממים אותו.

• באופציה הזעיר פולשנית, המטרה היא לנתק את אספקת הדם לגידול ובכך בעצם גורמים לו להתכווץ ולהעלם. עושים זאת ע"י סגירת העורק המזין עם חלקיקים קטנים. הפעולה מבוצעת בצנתור דרך דקירה קטנה במפשעה או ביד, תחת שיקוף המקנה מעקב בזמן אמת אחרי הפעולה וללא צורך בהרדמה. משך הפעולה כשעה עד שעה וחצי.

מהו מהלך הפעולה?

הפציינטית שוכבת על מיטת הטיפולים ומחוברת למסכים העוקבים אחר הדופק, לחץ הדם, ורמת החמצן. הפעולה מבוצעת על ידי רדיולוג פולשני אשר משכך את האזור, לרוב במפשעה, בעזרת הרדמה מקומית. ניתן גם להשתמש בחומרי הרגעה קלים. לאחר מכן הרופא מבצע דקירה דרכה יחדיר צינורית דקה (קטטר) לעורק ומתמרן אותה לאתר הטיפול. מוזרקת כמות קטנה של חומר ניגוד כך שהרדיולוג הפולשני יכול לראות בבירור את העורקים המספקים את המיומה בצילום הרנטגן על מנת להצביע היכן ניתן לסגור אותם (אמבוליזציה).

כשהוא רואה את העורקים המספקים את המיומה, הרופא משחרר חלקיקים זעירים הגורמים ליצירת סתימה בעורקים הנכונים.

על ידי חסימת מספר עורקים המספקים את המיומה, נעצרת  אספקת הדם אליה, ובהמשך היא תתכווץ בהדרגה. לאחר השלמת ההליך, הקטטר מוסר ולחץ מופעל באזור הדקיvv

מהו תהליך ההחלמה?

לאחר האמבוליזציה ניתן להשתחרר הביתה באותו יום או יום למחרת, ולחזור לעבודה לאחר מספר ימים. צפויים כאבים עמומים באזור באגן התחתון במשך מספר ימים. ביממה הראשונה לאחר הפעולה הכאבים יכולים להיות משמעותיים, ולכן לרוב המטופלת תישאר בהשגחה במחלקה לצורך מתן שיכוך כאבים. לפני הפעולה תיבחר הדרך לשיכוך כאבים אלו – אחת האופציות היא החדרת צינורית אפידורלית (כמו בלידה) ומתן חומר מאלחש דרכה ביממה הראשונה לאחר הטיפול.

המיומה מתכווצת בהדרגה במשך מספר חודשים מה שמביא לשיפור משמעותי ואף להיעלמות התסמינים.

מהן יתרונות השיטה?

בראש ובראשונה הימנעות מניתוח ואשפוז ארוך אחריו, החלמה מהירה וחזרה לשגרה.

שנית, האפקטיביות בהפסקת הכאבים והדימומים מוערכת בכ-90 אחוזי הצלחה.

ולבסוף, שימור מקסימלי של האפשרות להיכנס בעתיד להריון ושימור רקמת הרחם התקינה.