ורידים ברגליים (דליות)

מהן דליות ברגליים?

דליות הן תופעה נפוצה ביותר של ורידים נפוחים ומסולסלים. כל וריד שטחי יכול להפוך לדליה אך התופעה מופיעה בעיקר ברגלים (בשל הלחץ המוגבר הנובע מהליכה ועמידה).

בוריד תקין, ישנם שסתומים זעירים העוזרים בהחזרת הדם לכיוון הלב. כאשר שסתומים אלו פגומים נוצר לחץ גדול על דפנות הוריד מה שגורם להרחבתו. תופעה זו נקראת אי ספיקה ורידית (Venous insufficiency) והיא הולכת ומחמירה ככל שהזמן עובר – זו הסיבה שאבחון מהיר וטיפול בשלבים הראשונים הם הכרחיים.

מהי השכיחות של הדליות?

התופעה נפוצה ביותר ומשפיעה על כ-30% מהאוכלוסיה!

שכיחותן בנשים גבוהה פי 4 מאשר בגברים.

מהם גורמי הסיכון?

גורמים רבים משפיעים על הסיכון לפיתוח דליות:

• רקע משפחתי – סיכוי גבוה יותר במידה ויש קרובי משפחה עם סיפור דומה.
• מין – נשים בדרך כלל בסיכון גבוה יותר לפתח דליות בשל מספר סיבות כגון: שינויים הורמונאלים, הריונות, גלולות וכדומה.
• גיל – השכיחות עולה עם הגיל בשל שחיקה ממושכת של השסתומים בורידים.
• השמנה ומחלות רקע לבביות

מהם התסמינים הנפוצים?

לעיתים, בעיקר בשלבים הראשונים, הבעיה הינה קוסמטית בלבד.

במידה ומדובר באי ספיקה של הורידים יתחילו להופיע גם תסמינים הכוללים בדרך כלל:

• החמרת כאב בעמידה ממושכת
• נפיחות
• תחושת 'שריפה' והתכווציות
• גרד סביב הוריד המורחב
• דיסקולורציה של העור באיזור הפגוע

במקרים קיצוניים המצב מגיע לכדי :

• כיבים
• קרישי דם הנוצרים בורידים המורחבים
• דימומים

מהם הטיפולים העומדים לרשותי?

תחילה, יש להיבדק במרפאה המתמחה בטיפול בורידים.

המטופלת תעבור בדיקה פיזיקלית והדמייה ע"י מכשיר אולטראסאונד.

כתלות בחומרת המחלה, ישנן אופציות טיפוליות מגוונות:

למצבים קלים והתחלתיים ניתן לטפל בצורה שמרנית – גרבי לחץ, פעילות גופנית, הרזיה וכדומה..

במצבים קשים יותר עומדות בפני המטופלות מספר אופציות אפשריות:

• ניתוח – זוהי שיטה ישנה וכמעט ולא משתמשים בה כיום. הפעולה נקראת סטריפינג וכוללת חתכים קטנים לאורך הוריד והוצאתו. הפעולה דורשת הרדמה וחדר ניתוח וכן התאוששות ארוכה יותר.
• סקלרוטרפתיה – הזרקה של קצף או תמיסה לוריד הבעייתי תחת הדמיית סונר. החומר בו משתמשים הינו חומר מטרש הנקרא פולידוקנול והוא בעצם גורם להרס של דפנות הוריד הקלוקל ובהמשך הגוף סופג אותו. ההזרקות אינן כואבות ומבוצעות ללא הרדמה. לעיתים נדרשים עד 3 טיפולים לתוצאה מיטבית.
• לייזר – בדרך כלל בשימוש בורידים קטנים מדי להזרקה.
• טיפול בורידים השטחיים הראשיים במצב של אי ספיקה – מבוצע ע"י גלי רדיו, קיטור, לייזר או דבק. קטטר המוחדר בצורה זעיר פולשנית ובקצהו מתמר הגורם לחימום והרס של הוריד או הדבקתו – אלו גורמים לסגירתו.
• צינתור וסקלרוטרפיה – של הורידים השטחיים ברגליים והחדרת "פקק" אשר סותם אותם. מדובר בשיטה חדשנית ויעילה לטיפול באי ספיקה של ורידי הירכיים.

מהו מהלך הפעולה?

• בהזרקות הסקלרוטרפיה ההליך פשוט וכולל השכבה של המטופל/ת פרקדן, חיטוי של העור והחדרת החומר המטרש באמצעות מחט זעירה לורידים הקטנים ובעזרת פרפרית לורידים הגדולים יותר. הפעולה אינה כואבת.
• בטיפולים לאי הספיקה של הורידים הגדולים – בהרדמה מקומית ובהנחיית אולטראסאונד מוחדר צנתור דרך הוריד השטחי הראשי ודרכו מוחדר המתמר או הדבק לסגירת הוריד. הפעולה נמשכת כחצי שעה ניתן ללכת ולחזור לפעילות רגילה כבר באותו היום.

מה תהליך ההחלמה?

ניתן לראות שיפור מידי אך התוצאות המיטביות נצפות לאחר כשלושה שבועות עד חודש.

בשבוע הראשון ישנו תהליך טבעי של דלקת באיזור ונורמלי לגמרי לראות אדמומיות בורידים המטופלים. תהליך זה עובר והגוף סופג את הורידים שנסגרו.

לאחר הטיפולים נבקש ללכת מספר ימים עם גרבי לחץ. אלו נועדו להפעיל לחץ על הוריד שנסגר על מנת לעזור לגוף בספיגתו המיטבית.

כמו כן, מומלץ במשך מספר ימים להמנע מחשיפה לשמש ומפעילות ספורטיבית מאומצת.