רגל סכרתית
מהי רגל סוכרתית?
זהו סיבוך הנובע ישירות ממחלת עורקים ברגל (PAD) ו/ או פגיעה בעצבי הרגל כתוצאה ממחלת הסכרת. נוכחות של כמה מצבים בכפות רגליים סוכרתיות כמו זיהום, כיבים באצבעות וכפות הרגליים, ופגיעה בעצמות כף הרגל נקראת תסמונת כף הרגל הסוכרתית.
עקב תפקוד לקוי של עצבים היקפיים הקשורים לסוכרת (נוירופתיה סוכרתית), לרגליים של החולים יש יכולת מופחתת לחוש כאב. משמעות הדבר היא כי פגיעות קלות עלולות להישאר בלתי ידועות למשך זמן רב, ומכאן שעלולות להתקדם ולהפוך לכיב. מחקרים מעריכים כי שכיחותם של כיבים בכף הרגל בקרב חולי הסוכרת היא בין 15 ל- 25 אחוז.
הפגיעה העצבית יכולה להיות משולבת עם מחלת עורקים היקפית (PAD) הגורמת לזרימת דם לקויה בגפיים (אנגיופתיה סוכרתית). כמחצית מהמטופלים עם כיב ברגל סוכרתית סובלים גם מ- PAD.
במידה ולוקח זמן רב להחלמת פצעים בכף הרגל, יתכן שזיהום יופיע, יתפשט לעצמות ומפרקים באזור והדבר עלול להוביל לקטיעת הגפה. דלקת בכף הרגל היא הגורם השכיח ביותר לקטיעה לא טראומטית בקרב אנשים עם סכרת.
מהם התסמינים של רגל סוכרתית?
- אובדן תחושה
- תחושת נימול או עקצוץ
- שלפוחיות או פצעים אחרים ללא כאבים
- שינוי צבע ושינויי טמפרטורה של העור
- פסים אדומים
- פצעים עם או בלי הפרשה
- כתמים על גרביים
מהן אפשרויות המניעה בטיפול ברגל סוכרתית?
- לבחון את כפות הרגליים מדי יום
- לשטוף את כפות הרגליים מדי יום
- לנעול נעליים מתאימות ולגרוב גרביים
- לעודד זרימת הדם לכפות הרגליים
- לחתוך את הציפורניים בזהירות – בעדיפות ע"י פדיקוריסטית רפואית מוסמכת
- להגן על כפות הרגליים מפני טמפרטורות קיצוניות
- בדיקות סדירות של כפות הרגליים על ידי רופא
- שליטה ברמת הסוכר בדם
- להימנע מעישון
מה הן אפשרויות לטיפול ברגל סוכרתית?
- שימוש בהנעלה מתאימה
- שטיפה יומית במים או תחבושות רטובות בכדי לספק סביבת פצעים לחה
- ניקיון של פצעים
- הימנעות מלחץ על אזור הפצע
- הסרת עור ורקמות מתות מהפצע
- טיפול אנטיביוטי במקרה של זיהומים
- שליטה מיטבית ברמת הסוכר בדם
- הערכה ותיקון של אי ספיקת העורקים
מה האפשרויות להתערבות בכלי הדם ברגליים?
האינדיקציות להתערבות ניתוחית או אנדווסקולרית (צנתור) בכלי הדם בנוכחות פגיעה בעורקי הגפיים התחתונות, כוללות כאבים במנוחה או בלילה, כיבים באצבעות וכפות הרגליים, ונמק ברגל.
ניתוח כלי הדם מתבצע בהרדמה כללית. כירורג כלי דם מבצע מעקף לחלק החולה בעורק הגפה התחתונה. המעקף יכול להיות וריד של המטופל או צינורית סינטטית המושתלים לעורק לפני ואחרי החסימה. הניתוח עורך מספר שעות ומצריך אשפוז של מספר ימים לאחר מכן.
הטיפול האנדווסקולרי (צנתור) מתבצע בהרדמה מקומית באזור המפשעה, בה הרדיולוג הפולשני יבצע דקירה דרכה מחדיר צינורית דקה (קטטר) לעורק ומתמרן אותה לאתר הטיפול. מוזרקת כמות קטנה של חומר ניגוד כך שהרופא יוכל לראות בבירור את העורקים החולים. לאחר מכן על ידי ניפוח בלונים ולפעמים השמת תומכנים (ממש כמו בצינתור לב), פותחים את החלק המוצר או החסום בעורק וכך משפרים את זרימת הדם לכף הרגל. הפתח הזעיר בעור מכוסה בפלסטר. הליך זה מסתיים בדרך כלל תוך פחות משעתיים.
הטיפול האנדווסקולרי הוא קריטי לזירוז החלמת הכיב ולמניעת קטיעה. ככל שנצליח מהר יותר וטוב יותר לשחזר את זרימת הדם לכף הרגל, כך יעלו הסיכויים להחלמת הפצעים.