כיבים ברגל במחלת הסכרת

כיבים ברגל במחלת הסכרת

כיב ברגל סכרתית הינו סיבוך של סכרת נובע מחוסר החלמה של פצע עורי. אי יכולת של הגוף להחלים נובע עקב בעיה באספקת הדם. הכיבים לרוב קורים באצבע הראשונה ובעקב של כף הרל והפצע המתפתח אף יכול להגיע עד העצם. כל חולה סכרת יכול לפתח כיב ויש חשיבות יתרה בשמירת שלמות העור.

תסמינים ואבחנה

סימנים לכיב או נמק לא מורגשים ולא גלוים לעין אם מתקיימים בגב כף הרגל. בהמשך מופיעים סימנים המעידים על זיהום הכיב: הכיס מתחיל להפריש הפרשות, סביבו מתפתחת נפיחות, גירוי, אודם או ריח רע. בהעדר טיפול נאות, הכיב יכול להתפתח לנמק של הרקמה.

הערכת הכיב יכולה להתבצע על ידי מדרג על שם ווגנר (Wagner Ulcer Classification System):

1. העדר כיב פתוח. ייתכן נגע שהחלים
2. כיס שיטחי ללא חדירה לרקמות עמוקות
3. כיס עמוק, מגיע עד לגיד, עצם או הקפסולה של המפרק
4. מעורבות של רקמות עמוקות, עם אבצס, אוסטאומייליטיס או טנדיניטיס
5. נמק בחלק מהרגל או עקב
6. מעורבות נמקית נרחבת של כף הרגל

סיבות לכיבים ברגל סכרתית

כיבים במטופלים עם סכרת לרוב נגרמים על ידי :

• אספקת דם ירודה– חסימה או היצרות בעורקי הגפיים התחתונות המקשה על אספקת הדם לכף הרגל ובכך מונעת החלמה של הפצע
• רמות גבוהות של סוכר בדם – היפרגליקמיה יכולה לעכב איחוי פצעים, בעיקר מזוהמים. שמירה על רמות נמוכות של גלוקוז בדם היא חיונית. למטופלים עם סכרת יהיה קשה יותר להילחם בזיהום שנוצר בפצעים
• פגיעה עצבית – מחלת הסכרת גורמת לירידה בתחושה בכף הרגל. אבדן תחושה זה הוא שגורם לפגיעה הראשונית ויצירת הפצע. בחסר תחושתי זה מטופלים לא מרגישים התפתחות של כיב ובהמשך נמק בכף רגלם