הגדלת הפרוסטטה/ערמונית מוגדלת

מהי היפרפלזיה שפירה של הערמונית?

היפרפלזיה של הערמונית (BPH) היא מצב המוכר יותר כהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית. בלוטת ערמונית מוגדלת עלולה לגרום ללחץ על השופכה אשר מביא לחסימה חלקית או לפעמים מלאה של השופכה. ערמונית מוגדלת יכולה להפריע לזרימת השתן התקינה ולגרום למטרד ולאי נוחות.

מהי שכיחות ה-BPH?

מופיעה אצל כ- 30 אחוז מהגברים עד גיל 60
מופיעה אצל כ- 50 אחוז מהגברים עד גיל 80
השכיחות עולה אם לקרוב משפחה הייתה בעיה דומה
השמנה, סכרת ומחלות לב עלולות להגביר סיכון

מהם התסמינים של BPH?

צורך תכוף או דחוף במתן שתן
תדירות מתן שתן מוגברת בלילה (נוקטוריה)
קושי להתחיל ולשמור על המשכיות מתן שתן
זרם שתן חלש או זרם שמתחיל ונעצר
טפטוף בסוף מתן השתן
חוסר יכולת לרוקן לחלוטין את השלפוחית

אילו בדיקות נעשות בכדי לאבחן היפרפלזיה שפירה של הערמונית?

בדיקת המעבדה הבוחנות את רמות אנטיגן הספציפיות לערמונית (PSA) בדם משמשות כסמן למחלות ערמונית, כולל BPH. אולטרסאונד יכול לעזור לאשר את גודל הערמונית. BPH מאובחן על בסיס היסטוריה קלינית, ממצאי בדיקה גופנית ובדיקה אורולוגית ממוקדת.

איזו התערבות טיפולית ניתן לבצע בהיפרפלזיה שפירה של הערמונית?

ישנן מספר אפשרויות טיפול. כאשר נשקלת תוכנית טיפול יש לקחת בחשבון את התסמינים וחומרתם, את שיקולי אורח חיים והעדפותיך האישיות.

מה הן אפשרויות לטיפול ב-BPH?

המתנה
טיפול תרופתי
ניתוחי ערמונית - קיימות מגוון אפשרויות כירורגיות
טיפול בלייזר
אמבוליזציה של עורקי הערמונית - הליך זעיר פולשני ולא כירורגי.
MRI FUSION

מה הם יתרונות האמבוליזציה?

זהו הליך יעיל ביותר עם תוצאות טיפול מצוינות במקרים של הגדלה שפירה של הערמונית. הטיפול יעיל כמו ניתוח אך כרוך בפחות סיכון, פחות כאב ותקופת ההחלמה בו קצרה משמעותית. ההליך יכול להיות מבוצע במסגרת אשפוז יום ואינו מצריך הרדמה כללית. הסיבוכים הקיימים בניתוחים כגון אי שליטה על מתן שתן אימפוטנציה, ושפיכה הפוכה, אינם קיימים באמבוליזציה.

האמבוליזציה היא הליך זעיר פולשני מינימלי. כלומר, הוא אינו כרוך בניתוח. ההליך מבוצע על ידי רדיולוג פולשני תוך שימוש בטכניקות מונחות דימות.

מי מתאים לעבור את הפעולה?

גברים שאובחנו עם הגדלה שפירה של הערמונית, שחווים תסמינים שאינם משתפרים על ידי תרופות ואינם מסוגלים או לא רוצים לעבור טיפולים כירורגיים פולשניים. המועמדים חייבים להיות בעלי תפקוד כלייתי סביר.

מהו מהלך הפעולה?

הפציינט מושכב על מיטת הטיפולים ומחובר למסכים העוקבים אחר הדופק, לחץ הדם, ורמת החמצן. הפעולה מבוצעת על ידי רדיולוג פולשני אשר משכך את האזור, לרוב במפשעה, בעזרת הרדמה מקומית. ניתן גם להשתמש בחומרי הרגעה קלים. לאחר מכן הרופא מבצע דקירה דרכה יחדיר צינורית דקה (קטטר) לעורק ומתמרן אותה לאתר הטיפול. לאחר מכן הוא מזריק כמות קטנה של חומר ניגוד כך שיוכל לראות בבירור בצילום הרנטגן את העורקים המספקים את הערמונית, וזאת על מנת להצביע היכן ניתן לסגור אותם (אמבוליזציה).

כשהוא רואה את העורקים המספקים את הערמונית, הרופא משחרר חלקיקים זעירים הגורמים ליצירת סתימה בעורקים הנכונים.

על ידי חסימת מספר עורקים המספקים את הערמונית, נעצרת אספקת הדם אליה, ובהמשך הערמונית תתכווץ בהדרגה. הדבר יאפשר להקטין את הלחץ על השופכה והשתן יוכל לזרום בחופשיות רבה יותר. הקטנת הערמונית באופן זה לא תגרום לפגיעה בתפקוד המיני. הקטטר מוסר לאחר השלמת ההליך, ולחץ מופעל באזור הדקירה במפשעה. אין תפרים גלויים לעור. הפתח הזעיר בעור מכוסה בפלסטר. הליך זה מסתיים בדרך כלל תוך פחות משעתיים.

מה תהליך ההחלמה?

לאחר האמבוליזציה ניתן להשתחרר הביתה עוד באותו היום, ולחזור לעבודה לאחר מספר ימים. צפויים כאבים עמומים במשך מספר ימים באזור באגן התחתון. בלוטת הערמונית מתכווצת בהדרגה במשך מספר חודשים- דבר המביא לשיפור משמעותי ואף להיעלמות התסמינים.

אם אר אי פיוז'ן (MRI US Fusion)

בדיקה חדשנית המאפשרת לגלות הימצאות סרטן הערמונית באופן מדויק יותר מאשר בשיטה שבה נהגו עד עכשיו: על ידי בדיקה בעזרת ביצוע ביופסיה סטנדרטית.

מדובר בביופסיה חכמה המתבצעת על ידי שימוש ב- אם אר אי פיוז'ן (MRI US Fusion) ומהווה פריצת דרך של ממש באבחון סרטן הערמונית.

במחקר שבוצע במכון הלאומי לסרטן בארה"ב ובו השתתפו כ – 1,000 גברים שהוגדרו בסיכון גבוה לפיתוח סרטן הערמונית (וזאת אחר ביצוע בדיקות קודמות של PSA ו/או בדיקות רקטליות) הוכח כי ביופסיה חכמה המתבצעת בסיוע MRI US Fusion מאפשרת לגלות סרטן בערמונית באופן מדויק הרבה יותר אשר בשיטת הביופסיה הסטנדרטית. למעשה, הביופסיה החכמה תרמה לגילוי של 30% יותר במקרי הסרטן ולזאת לעומת אחוז הגילוי על ידי הבדיקה הסטנדרטית.

למי מומלץ להיבדק ומתי?

כיום ממליצה המועצה הלאומית לאונקולוגיה, רק לגברים מעל גיל 50, שלהם קרוב משפחה שמדרגה ראשונה שסבל מסרטן הערמונית לפני גיל שבעים, לבצע אחת לשנה בדיקות משולבות של PSA- Prostate Specific Antigen , בדיקה רקטאלית ובדיקת אולטרה סאונד. לשאר האוכלוסייה שאינה בסיכון גבוה, אין המלצה לבדיקות סריקה לגילוי מוקדם.