רגל סוכרתית – הטיפול

מהי רגל סוכרתית?

זהו סיבוך הנובע ישירות ממחלת עורקים ברגל (PAD) ו/ או פגיעה בעצבי הרגל כתוצאה ממחלת הסכרת. נוכחות של כמה מצבים בכפות רגליים סוכרתיות כמו זיהום, כיבים באצבעות וכפות הרגליים, ופגיעה בעצמות כף הרגל נקראת תסמונת כף הרגל הסוכרתית.
מחלת עורקים היקפית (PAD) הגורמת לזרימת דם לקויה בגפיים (אנגיופתיה סוכרתית). כמחצית מהמטופלים עם כיב ברגל סוכרתית סובלים גם מ -PAD. מחלת העורקים גורמת להיצרות משמעותית או חסימה של עורקים המספקים דם אל הרגל ועקב כך הפצעים אינם מחלימים ואף גדלים ומערבים רקמות סמוכות.
כל הדם בשוק ובכף הרגל מחולקים לאזורים אותם הם מספקים. לפי מפה זו ניתן להבין מה כלי הדם החולה שלא מספק כמות ראויה של דם לאזור בו קיים פצע.

מה הן אפשרויות לטיפול ברגל סוכרתית?

אפשרויות הטיפול ברגל סכרתית מתמקדות במניעה וטיפול.
מניעה מכילה בתוכה איזון הסכרת, מניעה של פצעים, שימוש בנעליים מתאימות. בתחום הטיפול נכללים נקיון וטיפול בפצעים וטיפול אנטיביוטי במצב של זיהום הפצע.
עקב נוכחות של מחלת עורקים המונעים אספקת דם לאזור, טיפול בכלי דם אלו הינו חיוני הן בשלב המניעה והן בשלב הטיפול ברגל הסכרתית. ללא אספקת דם ראויה לא תהיה החלמה של פצע.

מה האפשרויות להתערבות בכלי הדם ברגליים?

האינדיקציות להתערבות ניתוחית או אנדווסקולרית (צנתור) בכלי הדם בנוכחות פגיעה בעורקי הגפיים התחתונות, כוללות כאבים במנוחה או בלילה, כיבים באצבעות וכפות הרגליים, ונמק ברגל.

ניתוח כלי הדם

מתבצע בהרדמה כללית. כירורג כלי דם מבצע מעקף לחלק החולה בעורק הגפה התחתונה. המעקף יכול להיות וריד של המטופל או צינורית סינטטית המושתלים לעורק לפני ואחרי החסימה. הניתוח עורך מספר שעות ומצריך אשפוז של מספר ימים לאחר מכן. לרוב במחלת הסכרת קיימת פגיעה בעורקים הקטנים ביותר בשוק וכף הרגל. עקב היצרויות משמעותיות או חסימה בעורקים אלו, האפשרות הניתוחית אינה קיימת שכן אין אפשרות כירורגית לפתוח כלי דם כל כך קטנים. בנוסף, קציר של ורידים לרוב אינו אפשרי משום שלרוב בחולי סכרת קיימת גם פגיעה בורידים ומופיעה בהם אי ספיקת דם גם כן.

הטיפול האנדווסקולרי (צנתור)

מתבצע בהרדמה מקומית באזור המפשעה, בה הרדיולוג הפולשני יבצע דקירה דרכה מחדיר צינורית דקה (קטטר) לעורק ומתמרן אותה לאתר הטיפול. מוזרקת כמות קטנה של חומר ניגוד כך שהרופא יוכל לראות בבירור את העורקים החולים את החסימות ואת ההצרויות בהם. הרופא ישתמש בקטטר וצנתר כדי לעבור את המקטעים האלו. כדי לפתוח את החלקים החולים, הרופא ינתפח בלון מיוחד המאפשר חזרה של זרימת הדם בנהור שעתה נפתח בכלי הדם. כשהעורק עצמו חולה מאוד יש צורך להכניס להכניס בו תומכן או מספר תומכנים (ממש כמו בצינתור לב) כדי לשמור על פתיחות העורק לעורק זמן ובכך לאפשר בו זרימת דם. כדי לוודא שזרימת הדם שבה אל העורקים החולים מוזרק שוב חומר ניגוד. הזרקות של חומר ניגוד מאפשרות הערכה של זרימה בזמן אמת בכל הדם. בצנתור ניתן לטפל הן בכלי הדם הגדולים כמו אלו שבאגן והן בכלי הדם הקטנים שנמצאים בכף הרגל. לאחר סיום הפעולה הפתח הזעיר במפשעה בעור מכוסה בפלסטר. הליך זה מסתיים בדרך כלל תוך פחות משעתיים.
הטיפול האנדווסקולרי הוא קריטי לזירוז החלמת הכיב ולמניעת קטיעה. קיימת עדיפות לטפל בעורקים החולים עוד בשלב כאב המנוחה. אך במסגרת הטיפול, ככל שנצליח מהר יותר וטוב יותר לשחזר את זרימת הדם לכף הרגל, כך יעלו הסיכויים להחלמת הפצעים.