מה הם טחורים?
איך נראים טחורים?
הטחורים הם צבר של כלי דם קטנים הממוקמים באיזור פי הטבעת. הטחורים מחולקים לשתי קבוצות על פי מיקום אנטומי: טחורים חיצוניים וטחורים פנימיים.
הטחורים החיצוניים נמצאים מתחת לעור, בחלק החיצוני של פי הטבעת וניתן לראותם. טחורים פנימיים נמצאים בתוך התעלה האנאליתולרוב לא ניתן לראותם מבחוץ.
את הטחורים הפנימיים ניתן לחלק ל- 4 דרגות לפי הסימפטומים:
טחורים דרגה I
טחורים דרגה II
טחורים דרגה III
טחורים דרגה IV
תפקיד הטחורים הוא לבצע אטימה טובה יותר של פי הטבעת. כאשר הם הופכים לגדושים בדם, הם מאבדים את אחיזתם בדופן התעלה ובעקבות כך תתכן צניחה אל מתחת למיקומם האנטומי ולעתים אף מחוץ לפי הטבעת. ישנם 3 קבוצות טחורים בפי הטבעת.
המצאות הטחורים הוא נורמלי וקיים אנטומית אצל כל אחד ואחת, רק כאשר ישנה זרימה מוגברת של דם באזור על רקע עצירות, ישיבה ממושכת בשירותים או עליה בלחץ התוך ורידי במהלך ההיריון, הטחורים הופכים לסימפטומטים. לעיתים הסיבה לסימפטומים אינה ברורה.
תלונות הקשורות לטחורים שכיחות ביותר מעל גיל 30 והן הסיבה הנפוצה ביותר לפניה למרפאה פרוקטולוגית. למעשה, 3 מתוך 4 מבוגרים יסבלו במהלך חייהם מסימפטומים באים והולכים הקשורים לטחורים. רבים מהסובלים מטחורים פונים לטיפול רפואי רק אחרי זמן ממושך.
מהי הסיבה להיווצרות טחורים?
ישנן מספר סיבות לעליה בלחץ התוך ורידי הגורם לסימפטומים על רקע הטחורים:
- מאמץ בעת יציאה
- ישיבה ממושכת בשירותים
- שלשול או עצירות כרוניים
- השמנת יתר
- היריון
- קיום יחסי מין אנאלים
- כלכלה דלה בסיבים תזונתיים
- הרמת משאות כבדים באופן קבוע
מהם גורמי הסיכון לטחורים?
הסיכון לטחורים סימפטומטים גדל עם הגיל בשל חולשה ומתיחה של הרקמה ברקטום. דבר זה יכול להתרחש גם בזמן היריון בשל הלחץ שמפעיל העובר על האזור האנאלי.
מהם הסימפטומים אשר יכולים להופיע?
איך נראים טחורים חיצוניים
התסמינים:
- גרד באזור פי הטבעת
- כאבים או תחושה של אי נוחות
- נפיחות סביב פי הטבעת
- דימום מפי הטבעת
טחורים פנימיים
התסמינים:
- דימום ללא כאב במהלך יציאה. לעיתים ניתן לראות את הדימום בניגוב על הנייר ולעיתים באסלה עצמה.
- צניחה של טחורים אל מחוץ לתעלה האנאלית הגורמים לכאבים ולגירוי באיזור.
סיבוכים כתוצאה מהמצאות טחורים
- היווצרות של קריש דם בטחור חיצוני – יכול להתבטא בכאב עז, נפיחות, ניתן לחוש בגוש נוקשה באזור של פי הטבעת.
- אנמיה – יכולה להיגרם בשל דימום כרוני ומתמשך מפי הטבעת.
- סטרנגולציה של הטחורים – אם ישנה בעיה באספקת הדם לטחורים הפנימיים בשל צניחתם מפי הטבעת. דבר זה יכול לגרום לכאבים ניכרים (הנקראים גם טחורים דרגה 4).
איך להקל על טחורים
- כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים – מומלצת אכילה מוגברת של פירות, ירקות, חיטה מלאה. אלו גורמים לריכוך הצואה וכך נמנע מאמץ המיוצר בזמן יציאה. יש להוסיף את הסיבים באופן הדרגתי על מנת להימנע מבעיות הקשורות לגזים במערכת העיכול.
- שתיה מרובה של לפחות 8-10 כוסות ליממה.
- להימנע ממאמץ בזמן יציאה – מאמץ מגדיל את הלחץ על כלי הדם באזור ובעקבות כך מגביר את הסימפטומים.
- פעילות גופנית – עוזרת בהימנעות מעצירות.
- מומלץ להימנע מישיבה ממושכת – בעיקר בזמן יציאה. ישיבה ממושכת מגדילה את הלחץ על הורידים באזור פי הטבעת.
התהליך של הרחבת הורידים הינו הדרגתי ותחילה לא גורם לשום תסמינים, ורק לאחר זמן, כשהטחורים כבר גדולים, הם מתחילים "ליידע" אותנו על נוכחותם.
חשוב לציין שבגלל שיציאות הן דבר שבשגרה והאזור אינו ממש נקי, אין בעצם כמעט אפשרות למקום להחלים עצמונית.
קיימות אופציות של טיפול שמרני בטחורים פנימיים שלעיתים יכולות לעזור. אמבטיות חמות עם מים רגילים, שינוי הרגלי תזונה לדיאטת עשירה בסיבים, הימנעות מישיבה ארוכה עם הסמארט פון בשירותים, הימנעות ממאמץ בעת ישיבה על האסלה, שימוש בכרית רכה בעת ישיבה במשרד, פעילות גופנית סדירה ולעיתים גם טיפול תרופתי נוגד דלקת. לצערנו דרכי הטיפול השמרניות שמאוד מוצלחות בטחורים חיצוניים, נכשלות פעמים רבות במקרה של טחורים פנימיים.
- טיפולים רפואיים
מה הם הטיפולים הרפואיים לטחורים?
כשהשיטות השמרניות לא צלחו, זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית.
1. קשירת טחורים – בשימוש בעיקר לטחורים חיצוניים ופנימיים צנוחים. בשיטה זו שמים בהרדמה מקומית גומייה על בסיס הטחור מה שגורם לו להצטמק וליפול לאחר כמה ימים. אחוזי הצלחה משתנים בין 50-80% תלוי במצב ההתחלתי.
2. קרישה – טיפול באמצעות לייזר הנועד להפסיק את זרימת הדם לטחור ולגרום לו לנשור. הפעלה מתבצעת בהרדמה מקומית עם אחוזי הצלחה סביב ה 70% וזמן החלמה של כ 10 ימים – שבועיים.
3. הטרשה (סקלרוטרפיה) – הזרקת קצף מיוחד שגורם לקרישת הדם בטחור ולבסוף לנשירתו. בד"כ נדרשים מספר טיפולים לקבלת תוצאה אופטימלית
4. קשירה בדופלר – מיועד לטחורים פנימיים קטנים מדממים. בהרדמה מקומית מוכנס מכשיר אולטראסאונד שמאתר את זרימת הדם מהטחור ומנתק אותה באמצעות גלי קול.
5. ניתוח כריתת טחורים – בדרך כלל בהרדמה כללית. במהלך הניתוח כורתים את הטחורים ואת אספקת הדם שלהם. התוצאות טובות, אך ההחלמה לא נעימה ועשויה לקחת מספר שבועות.
6. ניתוח סטפלר– שימוש בשדכן רפואי מיוחד להצמדת הטחור לדופן פי הטבעת באמצעות סיכות . ניתוח זה פשוט מניתוח כריתת טחורים מבחינת ההחלמה, אך סיכויי ההישנות של הטחורים גדולים יותר.
7. אמבוליזציה של סעיפי עורק רקטלי עליון – זו בעצם השיטה החדשנית ביותר בשנים האחרונות. היא כלל לא מערבת נגיעה בפי הטבעת ולכן תהליך ההחלמה אינו משמעותי. הפעולה כוללת צינתור דרך היד בהרדמה מקומית (כמו צינתור לב) במהלכו מועברת צינורית דקיקה (פחות מ 0.5 מ"מ) לסעיפים הכי קטנים של העורקים שמספקים את הטחורים. לאחר מכן מתבצעת סגירה של העורקים הקטנים הללו על יד חלקיקים פולימריים או סלילי מתכם רפואית. כך בעצם מצמצמים את אספקת הדם לטחורים וגורמים לשיפור או היעלמות התסמינים.
כמובן שרק ביעוץ רפואי מסודר ניתן לבנות תכנית טיפולית שייחודית ונכונה לך, תוך התייחסות הן לסיכויי ההצלחה, והן להחלמה ותופעות לוואי אפשריות.