ניתוח החלפת מפרק ברך

כאשר הטיפול השמרני נכשל ואינו מביא לשיפור המצופה, קיימת האפשרות של הטיפול הניתוחי. חשוב לזכור שמדובר בניתוחים משפרי איכות חיים ולא מצילי חיים, ולכן הם אינם מתאימים לכל החולים עקב הסיכון הניתוחי.

החלפת מפרק הברך- Total Knee Arthroplasty או: Total knee replacement

מטרת הניתוח היא שהברך לא תכאב יותר ושיהיו לה טווחי תנועה טובים.
בניתוח מוציאים את החלקים המפרקיים החולים של הברך, ומחליפים אותם בתותבות שיוצרות מפרק חדש. מפרק זה נותן טווחי תנועה פונקציונאליים של הברך, ופותר את בעיית הכאב בהנעת הברך ובעת נשיאת המשקל.
הניתוח נעשה בהרדמה ספינאלית או בהרדמה כללית בהתאם להחלטת המרדים והמטופל.

הגישה הניתוחית

נעשה חתך אורכי בחלק הקדמי של הברך. בשכבות העמוקות החתך נעשה בסמוך לפיקה ומביא לחשיפת המפרק.

השיקום

יום לאחר הניתוח המטופל מתחיל לבצע פיזיותרפיה בהליכה הכוללת דריכה מלאה. ביום השני מתחילים לעבוד איתו על טווחי התנועה של הברך. על פי רוב המטופל משוחרר לביתו תוך 4 ימים מהניתוח, כשהוא מסוגל להתהלך עם הליכון באופן עצמאי (כולל עליית וירידת מדרגות) כך שיוכל לתפקד בסביבת מגוריו.

עם השחרור מתחיל טיפול פיזיותרפי המבוצע באופן יומי בבית המטופל ובהמשך בהתאם לניידות שלו ניתן להעביר את הטיפול למכון פיזיותרפיה.

לאחר כחודש וחצי מהניתוח מתבצעת ביקורת ובשלב זה המטופל מתנייד בעזרת מקל הליכה, ולאחר 3 חודשים הוא עושה זאת ללא אמצעי עזר.

סיבוכים אפשריים ומניעתם

1. שני סיבוכים עיקריים עלולים להיווצר כתוצאה מהניתוח:
   זיהום – בכדי למנוע התפתחות של זיהום המטופל מתרחץ בערב לפני הניתוח ובבוקר הניתוח עצמו בעזרת סבון אנטיספטי מיוחד.
   בחדר הניתוח המטופל מקבל טיפול אנטיביוטי מניעתי דרך הוריד. האיבר המנותח עובר רחצה מיוחדת בחדר הניתוח.
   לאחר הניתוח יש חובה של שמירת היגיינה ע”י המטופל וסביבתו, ולכן מומלץ להשתחרר לביתו בלבד, ולא למוסד שיקומי.
   קיימת אי הסכמה בין המנתחים לגבי מתן לגבי טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני פרוצדורות חודרניות. אני בדעה שבכל פרוצדורה חודרנית לאחר הניתוח (טיפול שיניים, קולונוסקופיה, ניתוחים שונים ועוד) המטופל חייב ליידע את הצוות המטפל כי יש בגופו תותבת מושתלת, וליטול טיפול אנטיביוטי מניעתי חד פעמי לפני הפעולה.
2. קרישי דם בוורידי הרגליים העמוקים – תופעה הקיימת בניתוחים אורתופדיים של הגפיים התחתונות, ועלולה להיות קטלנית במקרה שהקריש הופך לתסחיף ריאתי. על מנת להימנע מסיבוך זה, המטופל נוטל מדללי דם בזריקות תת-עוריות או כדורים למשך שבועיים עד 35 יום, לפי פרוטוקולים שונים המקובלים על הצוות המנתח.

מעקב

לאחר הניתוח המעקב מתבצע במרפאה ע”י הצוות המנתח. מטרת המעקב היא בדיקה של התקדמות החולה בתהליך השיקום, ומניעת סיבוכים פוסט-אופרטיביים אפשריים.