קשירת טחורים
מהי קשירת טחורים?
זוהי פעולה פולשנית מינימלית אשר מבוצעת ללא הרדמה וללא כאבים, ונעשית על פי רוב במרפאה. במהלך הפעולה שמים גומיה על הבסיס של הטחור באיזור בו עוברים כלי הדם, וזאת על מנת לעצור את אספקת הדם אליו.
מדוע נעשית הפעולה של קשירת טחורים?
לרוב הטיפול השמרני בטחורים (שינוי תזונתי, סיבים ומשחות לטחורים) יעיל דיו על מנת לטפל בסימפטומים. עם זאת, לעיתים הטחורים אינם מגיבים לטיפול השמרני ויש צורך בהתערבות פולשנית יותר. במקרים בהם למרות הטיפול השמרני עדיין ישנם סימפטומים כגון צניחה, דימום או גרד, ניתן להתקדם לטיפול פולשני יותר.
אם ישנה היסטוריה משפחתי של סרטן המעי הגס והרקטום ייתכן ויומלץ לבצע קולונסוקופיה טרם ההחלטה על ביצוע הקשירה.
האם יש צורך בהכנה?
יש למסור היסטוריה רפואית מלאה ושימוש בתרופות לרופא המטפל בטרם ביצוע קשירת הטחורים.
לעיתים הרופא עשוי גם לבקש לבצע חוקן לפני הפעולה.
מומלץ להגיע לפעולה בליווי של אדם נוסף ולהימנע מנהיגה לאחר מכן. מומלץ גם להימנע ממאמץ גופני ב- 24 שעות שלאחר הפעולה.
איך מתבצעת הפעולה של קשירת טחורים?
הפעולה מתבצעת לרוב במסגרת מרפאה, ואין צורך בהשגחה לאחר הפעולה.
במהלך הפעולה הרופא מכניס את האנוסקופ לפי הטבעת ודרכו מעביר מכשירים אשר עליהם מולבשת גומיה. את הגומיה שמים על בסיס הטחור במקום בו עוברת אספקת הדם.
ניתן לבצע בין 1-3 קשירות בפעולה אחת. מומלץ לחזור על הפעולה מספר פעמים.
במידה ואין הטבה לאחר מספר נסיונות יומלץ על פי רוב על ניתוח פולשני יותר.
מהו הליך ההחלמה?
לאחר הפעולה הטחורים נושרים מאליהם בשל חוסר אספקת הדם. דבר זה יכול לגרום לדימום אשר פוסק כ- 10 ימים לאחר הפעולה. לרוב לא ניתן לראות את הטחורים שכן הם עוברים ביחד עם הצואה. לאחר הפעולה של קשירת הטחורים תיתכן תחושה של אי נוחות בפי הטבעת למשך 24-48 שעות.
האם ישנם סיבוכים בפעולה?
הפעולה נחשבת בטוחה ביותר ויחד עם זאת ייתכנו סיבוכים קלים כגון:
- זיהום מקומי
- חום
- דימום
- קושי במתן שתן
- חזרה של הטחורים
עוד הסבר על טחורים
מאת: דר’ יפעת יוסף לישצ’ינסקי