שרירני רחם

שרירני רחם (מיומות) – כל מה שרצית לדעת עליהם ולא העזת לשאול.

מה זה רחם שרירני?

מדובר בגידול שפיר של שכבת השריר של הרחם. כידוע הרחם הוא איבר מיוחד, מורכב, ומדהים. תפקידו המרכזי הוא לשמש סביבה תומכת להיווצרות חיים חדשים ולכן מבנהו מיועד לבצע תפקיד ייחודי זה.

ברחם קיימות 3 שכבות עיקריות – אנדומטריום (רירית הרחם) שגדלה ומתפתחת במהלך המחזור החודשי ומתחדשת עם בוא הוסת, שכבת השריר (המיומטריום) שתפקידה לאפשר לרחם להתרחב משמעותית בעת היריון ולהתכווץ בכדי לעזור בלידה, ושכבת האדוונטיציה (המעטפת החיצונית) של הרחם. השרירן או המיומה נוצר משכבת השריר (המיומטריום).

למה נוצרים שרירנים?

בגדול… אף אחד לא יודע באמת למה. חוקרים מצאו מספר גורמים המגבירים את סיכויי הופעת השרירנים והם: נשים בגיל פוריות מתקדם (40-55), העדר הריונות בעבר, השמנה, מוצא: נשים אפריקאיות, וככל הנראה קשר לרמות מוגברות של אסטרוגן ופרוגסטרון, כולל שימוש בגלולות למניעת הריון.

עד כמה נפוצה התופעה?

היא מאוד נפוצה. מחקר שנערך בארה”ב הראה ש60% מהנשים האפריקאיות אמריקאיות עד גיל 35 נושאות שרירן רחם ו 80% עד גיל 50. בקרב נשים לבנות מדובר על 40% עד גיל 35 וכמעט 70% עד גיל 50.

לשמחתנו מרבית הנשים אסימפטומטיות, כלומר ללא שום תסמינים, וכלל לא היו יודעות שיש להן שרירן רחם אם לא היו מגיעות לבדיקות גניקולוגיות.

מה הם תסמיני שרירני הרחם?

דימום מוגבר בעת מחזור חודשי, כאב אגני כרוני, כאב בעת יחסי מין, גדילה איטית של הבטן משנית לגדילת השרירן (בטן היריון).

מה עושים כשמופיע אחד התסמינים?

קודם כל הולכים לגניקולוג. כלל התסמינים אינם ספציפיים לשרירנים ויש לעבור בדיקות גניקולוגיות מסודרות וכוללניות בהן בדיקה וגינלית, סונר וגינלי, ואחרות.

מה הם אפשרויות הטיפול הקיימות?

ראשית טיפול תרופתי שניתן על ידי הגניקולוג, כגון גלולות למניעת היריון או טיפול הורמונלי אחר כולל התקנים רחמיים הורמונליים. זה הוא השלב הראשוני שמביא לשיפור או היעלמות התסמינים בחלק גדול מהמקרים. במידה והטיפול לא עוזר, ממשיכים לאפשרויות טיפול פולשניות יותר:

1. כריתת שרירן דרך הנרתיק (מיומקטומיה) – תהליך ניתוחי אנדוסקופי (דרך הנרתיק וללא חתך) בו מתבצעת כריתה של השרירנים. הפעולה מבוצעת על ידי גניקולוג מומחה. לעיתים אין אפשרות לבצע פעולה זו במיוחד אם מדובר במספר שרירנים, שרירנים גדולים מידי, או מיקום שרירן שלא מאפשר פעולה.
2. אבלציה אנדוסקופית – היא “שריפה” של שרירני הרחם בפעולה דרך הנרתיק. דומה לאופציה הקודמת, רק במקום לכרות את השרירן משתמשים בגלי רדיו או אולטראסאונד בכדי “לשרוף” את השרירן. גם כאן הפעולה אינה מתאימה לכולם, בדומה לאפשרות הקודמת.
3. כריתת רחם – טיפול דפנטיבי (סופי) בבעיה. כריתת רחם מבוצעת היום לרוב בלפרוסקופיה (מספר חתכים קטנים בבטן, או בניתוח פתוח עם חתך כמו ניתוח קיסרי. כמובן שכאן נוצרות בעיות אחרות שקשורות להעדר רחם כגון צניחת איברי רצפת אגן ובריחות שתן, חוסר היכולת להיכנס להריון והפרעות אמוציונאליות שעלולות להופיע כתוצאה מהעדר רחם.
4. צינתור אמבוליזציה של עורקי הרחם – זו היא פעולה שבשני עשורים האחרונים תופסת יותר ויותר תאוצה ומוגדרת כמוצלחת מאוד מחד ומאפשרת שימור מלא של הרחם מאידך.

בפעולה דרך דקירה קטנה במפשעה או ביד מתבצעת אמבוליזציה (סתימה) של העורקים המספקים את הדם לרחם מה שגורם לשרירנים לקטון הדרגתית ולהיעלם.

היתרון הגדול בפעולה הוא שמדובר בהחלמה קצרה מאוד ואין צורך בפעולה כירורגית.

האם השרירן יכול להיות מסרטן?

בגדול התשובה היא לא. שרירן הוא גידול שפיר. בספרות הרפואית מדווחים מספר מקרים בודדים בעולם בהם השרירן הפך לגידול סרטני מסוג ליומיוסרקומה. בכל אופן, הטיפול בשרירני רחם דרוש אך ורק כאשר מופיעים תסמינים המתוארים מעלה.