סרטן הכליה

סרטן כליה הוא שם כולל לכל תהליך שאתי אשר מתפתח בכליה ובהמשך שולח גרורות לשאר איברי הגוף.  רוב מוחלט מסרטני הכליה הינו ממקור תאי הכליה ( Renal Cell Carcinoma – RCC). הסוג הנוסף מגיע מתאי המעבר בכליה (Transitional Cell Carcinoma – TCC).   סוג נוסף הינו סרטן על שם וילמס או נפרובלסטומה. זהו סוג נדיר של סרטן המתרחש אצל ילדים.

מהם התסמינים של סרטן הכליה?

בשלבים הראשונים, סרטן הכליה לא ניתן לאבחנה ואין לו סימנים קליניים. ככל שהסרטן מתקדם, הסימפטום הראשון הינו לרוב הופעה של דם בשתן או כאב בגב. סימנים נוספים מופיעים כאשר המחלה מתקדמת והינם ירידה במשקל, חום, הזעות לילה, הופעה של בלוטות לימפה מוגדלות, ורידיים בולטים בשק האשכים, כאבים בעצמות, שיעול ונפיחות בשתי הרגליים.

ייתכן וסרטן הכליה יאובחן בשלבים הראשונים כממצא לוואי בבדיקת הדמיה שבוצעה עקב סיבה אחרת.

מהם גורמי הסיכון של סרטן הכליה?

גורמי סיכון כגון עישון, יתר לחץ דם, השמנה, חשיפה לחומרים מסרטנים (אזבסט, קדמיום או עופרת).  כאשר קיים מרכיב גנטי והמחלה עוברת בתורשה, גידולי הכליות נוטים רבים, בשתי הכליות ומופיעים בגיל מוקדם יותר.

איך מאבחנים סרטן כליה?

נוכחות של גידול כלייתי מאובחנת על ידי ביצוע בדיקות הדמיה. בדיקות ההדמיה השונות מתבצעות בין אם קיימת שאלה קלינית של נוכחות מסה כלייתית או בין אם בשאלה אחרת. הבדיקה הראשונית להערכה הינה אולטראסאונד. בדיקה זו זמינה ופשוטה ונועדה להדמות את איברי הבטן והאגן.  בעזרת אולטראסאונד ניתן להעריך את גודל הגידול, מרכיביו העיקריים בין אם ציסטיים או רקמתיים ונוכחות של מרכיב וסקולרי בגידול. כדי לאפיין את התהליך טוב יותר, ניתן לבצע טומוגרפיה ממוחשבת בה ניתן לאפיין בצורה טובה יותר את הגידול, מה מעורבות הגידול בכליה ומבנים מסביב והאם קימות גרורות באיברים אחרים כמו ריאות או כבד.  הדמיות תהודה מגנטית ניתנים לשימוש כאשר התפקוד הכליתי או אלרגיה ליוד אינם מאפשרים ביצוע טומוגרפיה ממוחשבת. במידה וקיים חשש שהסרטן כבר התפשט לאיברים אחרים, ניתן לבצע טומוגרפיה ממוחשבת בשילוב בדיקת פט.

במידה והאבחנה ההדמייתית אינה מספקת ייתכן ויהיה צורך לקחת דגימה (ביופסיה) מהגוש בכליה. דגימה תאפשר אפיון טוב יותר של רקמת הגידול ותעזור להתאים טיפול מיטבי.

מהם שלבי ודירוג סרטן הכליה?

זהו מדרג המתאר את השלב בו נמצא הסרטן המוערך על ידי גודל הסרטן ומידת התפשטותו. לפי מדרג זה נקבע הטיפול המתאים ביותר למטופל. שיטת הTNM קובעת את שלב הסרטן לפי גודל (T-Tumor), קישריות לימפה נגועות (N-Nodes), וגרורות (M-Metastases). סיכום של המשתנים האלו מאפשרים תיאור של שלבי המחלה:

שלב 1-  הגידול קטן מ-7 ס”מ ומוגבל לכליה.
שלב 2-  הגידול גדול מ-7 ס״מ אבל הוא עדיין מוגבל לכליה.
שלב 3 – הגידול התפשט מחוץ לכליה וכעת הוא מערב כלי דם הקרוב לכליה או את השומן סביב הכליה, אך לא יצא ממעטפת הכליה.
שלב 4 – הגידול התפתח אל מעבר למעטפת הכליה או / ו אל יותרת הכליה.  ייתן והגידול התפשט אל בלוטות לימפה או איבר מרוחק.

מהן שיטות הטיפול השונות בגידולי הכליות?

אם הנגע קטן אזי ניתן לבצע כריתה של הנגע (כריתת כליה חלקית). במידה והגידול גדול, לעיתים יש צורך בכריתת כל הכליה. ניתוחים אלו מבצעים בשיטה זעיר פולשנית. אבלציה הינה שיטת טיפול זעיר פולשנית שלעיתים מחליפה ניתוח.

אבצליה הינה צריבה של גידולים על ידי חימום או קירור קיצוניים. הפעולה נעשית בדרך כלל במסגרת אמבולטורית. בפעולות האבלציה רדיולוגים פולשנים מאלחשים את העור ומעבירים דרכו מחט ישירות אל הכליה. לאחר מכן, משתמשים בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת (בדרך כלל בהנחיית (CT בכדי להנחות את המחט הדקה (אלקטרודה) לגידול. ברגע שהמחט ממוקמת במקום הנכון, מבוצעת האבלציה. לאחר הפרוצדורה ניתן להשתחרר הביתה באותו יום או למחרת, ולחזור לעבודה לאחר מספר ימים.

ישנם מספר סוגי פעולות אבלציה של גידולים

• קריואבלציה (Cryoablation) – שימוש במחט מיוחדת המוחדרת דרך העור אל הגידול לצורך הורדת הטמפרטורה עד למינוס 20 מעלות צלסיוס. הדבר מאפשר את הקפאת רקמת הגידול והשמדת התאים הסרטניים.
• אבלציה בתדרי רדיו (Radiofrequency) – שימוש במחט מיוחדת המוחדרת דרך העור אל הגידול לצורך חימום שלו עד לטמפרטורת רתיחה, וזאת על ידי זרם חשמלי מקומי. הדבר מאפשר שריפה מהירה ויעילה של גידולים כמעט וללא נזק לרקמה התקינה שמסביב.
• אבלציה בגלי מיקרו (Microwave ablation) – שימוש במחט מיוחדת המוחדרת דרך העור אל הגידול לצורך חימום שלו  על ידי אנרגיה אלקטרומגנטית היוצרת המתה של רקמת הגידול. הדבר מאפשר שריפה מהירה ויעילה של גידולים, כמעט ללא נזק לרקמה התקינה שמסביב.

בשלבים מתקדמים של המחלה בהם קיימת מעורבות של מבנים סמוכים לכליה או נוכחות של גרורות בבלוטות לימפה או איברים מרוחקים, ההליך הפולשני מלווה בטיפול בתרופות כימותרפיות, ביולוגיות או אימונולוגיות.