מחלת הסכרת – טיפולים
מטופלים אשר מאובחנים כחולי סכרת יקבלו טיפול כולל כדי הן לטפל במחלה עצמה והן למנוע ולבטפל בסיבוכיה. הטיפול בחולי סכרת מתבצע על ידי רופאים באסכולות שונות, אחיות, תזונאיות ומומחים נוספים בתחום הסכרת.
במסגרת הטיפול יתבצעו בדיקות תקופתיות לכמות גלוקוז ורמות המוגלובין מסוכרר (HbA1c) בדם. בדיקות אלו משמשות להערכת מצב הסוכר בדם ומידת הענות הגוף לטיפול. הרופא המטפל ייקבע את רמות היעד של שני מדדים אלו יתאים את הטיפול בהתאם.
שינוי באורח החיים
- שינוי תזונתי – השמת דגש על הגבלה קלורית וירידה במשקל. בנוסף, בניית תפריט המדגיש הגבלה של צריכת פחמימות
- פעילות גופנית – אימונים קבועים משפרים את רמות הסוכר בדם ומורידות את רמות השומן וליפידים.
- הפסקת עישון – מפחיתה את הסיבוכים העלולים להיגרם במערכת כלי הדם
טיפול תרופתי לסכרת
- מטפורמין – שמות מסחריים: גלוקומין (Glucomin), גלוקופג’ (Glucophge). התרופה המומלצת לטיפול בסכרת הגורמת להפחתה של רמות הסוכר בדם על ידי השפעה על כמות הסוכרת שהכבד משחרר אל הגוף תוך הגברת הרגישות של הגוף לאינסולין.
- מעכבי די-פפטידיל-פפטידאז 4 (DPP-4) – קבוצת תרופות הניתנת באם מטופרמין אינו מספק. קבוצת תרופות זו מעקבות את הפירוק של חלבון glucagon like peptide 1 (GLP1) אשר מופרש מרירית המעי ואחראי על הפרשת אינסולין. הדבר גורם להארכת זמן תפקוד החלבון ובהתאם להגברה של הפרשת אינסולין.
- מעכבי SGLT2 – קבוצת תרופות הגורמות להגברת הפרשת סוכר בשתן ואינן תלויות באינסולין. תרופות אלו עוזרות באיזון לחץ הדם וירידה במשקל. תפקודן מסייע על שמירת תפקוד כלייתי בחולי סכרת.
- אינסולין – זריקת אינסולין מסיעות לגוף לאזן את הסוכרים במצב בו פעילות הלבלב נחלשת ואין ביכולתו להמשך ולהפריש את רמות האינסולין שהגוף צריך.
- אנלוגים לGLP1 – קבוצת תרופות המחקות את השפעת החלבון GLP1 אשר מופרש מרירית המעי. על ידי חיקוי זה, נוכחות החלבון גורמת להפרשת יתר של אינסולין, הקטנה של כמות הגלוקוז המיוצר בכבד, מעטה את קצב העיכול ומפחיתה תאבון.
- אקרבוז – תרופה המפחיתה את ספיגת הסוכר מהמעיים אל מחזור הדם על ידי מניעה של פירוק סוכרים מורכבים במעי. אינה בעלת השפעה רבה על איזון הסכרת.
טיפול תרופתי נוסף
- הפחתת לחץ דם – תרופות שנועדו להפחית סיבוכי הסכרת הנובעים מלחץ דם מוגבר
- הפחתת סיכון לאירוע לבבי או מוחי – תרופות מדללות דם (אספירין)
- הפחתת פגיעה לכליות – תרופות המשמשות להורדת לחץ דם משמשות גם לשמירה על תפקוד כלייתי
טיפולים בסיבוכי הסכרת
עם התקדמות המחלה מרחשת פגיעה כרונית באיברי הגוף ומערכות שונות. הפגיעה הזו מתרחשת לאורך זמן ויכולה להוביל לנזק משמעותי
- פגיעה בראיה – רטנופתיה סכרתית הינה פגיעה בראיה אצל חולי סכרת. יש צורך במעקב אצל רופא עיניים כדי למנוע אבדן ראיה מוחלט
- פגיעה בכפות הרגליים – רגל סכרתית הינו מצב מסוכן שאף יכול להגמר בקטיעה הגפה. רמות גבוהות של סוכר בדם גורמות לחסימתם של כלי דם ובכך משפיעות לרעה על החלמה של פצעים. טיפול בפתיחת עורקים החסומים באגן וגפיים תחתונות מאפשרת אספקת דם לכף הרגל.
- פגיעה בעורקי הלב והמח – רמות גבוהות של סוכר בדם גורמות לחסימתם של כלי הדם ללב ולמח. חסימה כזו יכולה להוביל לאורוע לבבי או אירוע מוחי. מעקב אחר עורקי הלב ועורקי הראש והצוואר והתערבות פולשנית בזמן יכולה למנוע אירועים אלו.
- פגיעה בכליות – נפרוטפתיה סכרתית הינה פגיעה הן בכליה עצמה והן בעורקים המובילים דם אל הכליות. ביחד עם לחץ דם גבוה, הפגיעה בכליות תחמיר את התפקוד שלהם. הערכת פתיחותם של עורקים המובילים אל הכליות בשילוב לבדיקות דם המעריכות תפקוד כלייתי עוזרות למנוע בעיות אלו.