טיפול בעורקים קרוטידים – טיפול אנדווסקולרי לעומת ניתוחי
מחלה טרשתית בעורקים הקרוטידים (עורקי התרדמה) מתרחשת כאשר רבדים טרשתיים מצרים או חוסמים את העורק ובכך מונעים אספקת דם תקינה למח. הדבר מעלה את הסיכון לשבץ מוחי- מצב בו המח אינו מקבל אספקת חמצן מספקת.
בשלבים הראשונים, לא קיימים תסמינים ובהמשך יכולים להופיע תסמינים כגון: חוסר תחושתי, חולשה של הפנים או הגפיים- על פי רוב בצד אחד של הגוף, פגיעה ביכולת לדבר או להבין, פגיעה בראייה, סחרחורת ואף אבדן הכרה או כאב ראש חד.
גורמי סיכון
מצבים רבים מעלים את הסיכון למחלת העורקים והם כוללים:
- יתר לחץ דם
- שימוש במוצרי טבק
- סכרת
- היפרליפידמיה
- היסטוריה משפחתית
- גיל
- משקל יתר
- הפרעות נשימה בשינה
סיבוכים אפשריים
מחלה של העורקים הקרוטידים עלולה לגרום לשבץ מוחי. מנגנוני המחלה הם:
– ירידה בזרימת דם – העורק המוצר על ידי טרשת גורם לכמות פחותה של דם המכיל חמצן מלהגיע למח
– פלאק טרשתי – חתיכת טרשת יכולה להתנתק ולהתקדם בעורק לעורק קטן יותר. הפלאק הטרשתי יכול להתקע בעורק הקטן יותר ולמנוע אספקת דם לאזור.
– חסימה של קריש דם – סדק בעורק עם טרשת גורם לגוף להגיב למצב זה ולשלוח תאי דם לכסות את האזור. כתוצאה מכך, יכול להיווצר קריש דם תגובתי לסדק בדופן העורק וקריש זה יכול לחסום או להאט את הזרימה
האבחון
לאחר נטילת אנמנזה, היסטוריה משפחתית הרופא ישלח את המטופל לבצע בדיקת הדמיה על מנת להעריך את מצב העורקים הקרוטידים. ניתן לבצע אחת או יותר מהדמיות הבאות:
- אולטראסאונד – מעריך את זרימת הדם ומהירותה
- CTA או MRA – בדיקות אבחנתיות לעורקים בה ניתן לראות את המקטעים המוצרים או החסומים בעורקים.
- אנגיוגרפיה – בדיקה פולשנית בה ניתן לראות את המקטעים המוצרים או החסומים ולהעריך את מידת זרימת הדם בהם.
הטיפול
הטיפול במחלה של העורקים הקרוטידים מערב שינויים בסגנון החיים, טיפול תרופתי ולפעמים אף התערבות פולשנית.
-הטיפול האנדווסקולרי הינו טיפול זעיר פולשני המתבצע על ידי דיקור של עורק במפשעה. בגישה זו, המצנתר מקדם צינורית קטנה (קטטר) אל העורק הקרוטידי בצוואר. במידת הצורך, ניתן להשאיר תומכן (סטנט) במקום כדי לשמור על פתיחות העורק.
הפעולה מסתיימת כאשר מוציאים את הצינורית ולוחצים על אזור הדקירה במפשעה.
לאחר הפעולה מועבר המטופל להשגחה ליחידה לטיפול נמרץ עד התייצבות לחץ הדם שלו, ובדרך כלל משוחרר לביתו לאחר יום או יומיים.
- במהלך של ניתוח המבוצע בהרדמה כללית, הרופא מבצע חתך של בין 7 ל-10 סנטימטר על פני העור מעל העורק הקרוטידי וחושף את העורק. לאחר מכן, הוא יבצע חתך בעורק וינקה ממנו את הפלאק הטרשתי. לאחר סיום הניתוח, העור בצוואר יתפר.
פתיחת העורק והחדרת תומכן היא שיטה פחות פולשנית ומתבצעת עם הרדמה מקומית במפשעה וזאת לעומת האפשרות הניתוחית. בשתי השיטות המטרה היא לפתוח העורק לצורך החזרה של זרימת דם תקינה ובטווח הארוך שתי הפעולות יעילות באותה המידה.